6 התפילות השכיחות ביותר של העם היהודי

תפילה

מצוות התפילה היא אחת המצוות המשמעותיות ביותר בחייו של היהודי המאמין, והיא פוגשת אותו לפחות שלוש פעמים ביום. מקורה של מצוות התפילה אינו חד משמעי, אולם כולם מסכימים על כך שהיא אחת המצוות המרכזיות ביותר ביהדות, ומשקלה בספרות התורנית לדורותיה עצום ורב. במאמר זה נסקור את ששת התפילות השכיחות ביותר של העם היהודי.

תפילת שחרית

התפילה הבסיסית ביותר ביהדות הינה תפילת שחרית, תפילה אשר פוגשת את היהודי מיד לאחר השכמתו. תפילת שחרית הינה התפילה הארוכה ביותר, והיא כוללת פתיח כללי הקרוי "פסוקי דזמרא", פתיח הכולל בעיקר מזמורי תהילים. לאחר מכן ישנה הקדמה קצרה לקריאת שמע, ולאחריה תפילת שמונה עשרה, המהווה את ליבת התפילה. לאחר תפילת שמונה עשרה אומרים תחנון, "קדושא דסדרא" המורכבת ממזמור אשרי בתהלים ותפילת "ובא לציון", שיר של יום, פיטום הקטורת וסיום התפילה. 

תפילת מנחה

תפילת מנחה הינה התפילה השנייה בסדר יומו של היהודי המתפלל, וזמנה מתחיל מחצי שעה לאחר חצות היום, ועד לשקיעת השמש. תפילה זו מורכבת מהקדמה קצרה של מזמור אשרי, תפילת שמונה עשרה, תחנון וסיום התפילה. תפילה זו הינה קצרה באופן יחסי, ורבים נוהגים לחבר אותה לתפילת ערבית שלאחריה.

תפילת ערבית

תפילת זו הינה התפילה הסוגרת את סדר יומו של המתפלל, וזמנה מצאת הכוכבים (לרוב הדעות, אם כי ישנן דעות המקדימות מעט) ועד לזריחה, אולם ראוי להקדים ולהתפלל קודם לחצות שמא ישכח או יירדם. 

תפילת מוסף

תפילת מוסף הינה תפילה המופיעה בימים מיוחדים בלבד, זכר לקורבן מוסף אשר היה מוקרב בימים טובים בבית המקדש. נוהגים לצרף תפילה זו לתפילות האחרות, ובמיוחד לתפילת שחרית, אולם באופן עקרוני ניתן לומר אותה לכל אורך היום. תפילה זו משתנה בהתאם לחג בה היא נאמרת, אולם ביסודה היא מורכבת מתבניתה של תפילת שמונה עשרה, ומתארת את הקורבן אשר היה מוקרב באותו היום בזמן שבית המקדש היה קיים. 

תפילת הלל

גם תפילה זו הינה תפילה חגיגית הנאמרת בימים טובים בלבד. ההלל כולל בתוכו מספר פרקי תהילים המביעים תודה לקדוש ברוך הוא, ומהללים אותו בדרכים שונות. מקורה של תפילה זו אינו ידוע, אולם ייתכן ואלו המזמורים שליוו את עולי הרגל בדרכם לבית המקדש ובעת כניסתם אליו. ישנם ימים בהם אומרים "חצי הלל" בלבד, כלומר משמיטים שני מזמורים מתוך ההלל, וניתנו לכך מספר סיבות, אולם קצרה כאן היריעה מלדון בהן.

תפילת הדרך

תפילה שכיחה נוספת בחייו של היהודי המאמין הינה תפילת הדרך. תפילה קצרה זו נאמרת בעת יציאתו של היהודי לדרך, והיא מביעה את רצונו ללכת בשלום ולחזור בשלום לביתו. קיימות מספר שיטות באשר לדרך המינימלית המחייבת ברכה, אולם רוב הפוסקים הכריעו שיש לאומרה על נסיעה של כ-18 דקות ומעלה, או במקרים בהם הנסיעה מסוכנת.

לסיכום

סידור התפילה ליווה את עם ישראל בכל תלאותיו ובכל המקומות אליהם הוא הגיע. בכל הדורות לא פסקו שפתיו של העם היהודי מלומר תפילה, ולשמור על הקשר עם הקב"ה. לאתר אחוזת הקודש לחצו כאן